יואב איתן

פרקים בהשקפת עולם יהודית מתוך פרשיות התורה


יואב איתן נולד בארץ ישראל. הוריו ברחו מגרמניה מאימת הנאצים וזכו להיות עם מייסדי קבוצת יבנה. את חינוכו קיבל בקבוצת יבנה. בוגר האוניברסיטה העברית בביולוגיה
B.Sc ותואר Ph.D. בגנטיקה.
למד תורה בבית הוריו ובבית הספר, יחד עם לימוד מתמשך מרבני ישיבת "כרם דיבנה" לדורותיהם.

על הספר - ג'

"דרך ארץ קדמה לתורה" (מדברי רבותינו בשבח "תורה עם דרך ארץ") משנה רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון (משנה אבות ב/ב). רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ אם אין דרך ארץ אין תורה (משנה אבות ג/יז). כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא שנאמר (קהלת ד') "והחוט המשלש לא במהרה ינתק" וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב (משנה קידושין א/י). תלמוד תנו רבנן, ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ (ברכות לב:). דרש בר קפרא איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה הוי אומר דרך ארץ שנאמר "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך" (ברכות סג.). מדרש דאמר ר' ישמעאל בר נחמן, עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה ההוא דכתיב (בראשית ג/כד) "לשמור את דרך עץ החיים" דרך – זו דרך ארץ, ואחר כך "החיים" – זו תורה (ויקרא רבה ט/ג). אחרונים הרב אי"ה קוק ז"ל בספרו "אורות התשובה" (סט-עא) מדגיש חשיבות המוסר, המוסר בטבעיותו בכל עומק הודו וכוחו האיתן מוכרח להקבע בנפש, ויהיה מצע לאותן ההשפעות הגדולות הבאות מכוחה של תורה. כל דבר של תורה צריך דרך ארץ שיוקדם לו. אם הוא עניין שהשכל והיושר הטבעי מסכים לו צריך לעבור בדרך הישר, בנטיית הלב והסכמת הרצון הטהור המוטבע באדם. התורה ניתנה לישראל כדי ששערי אורה יותר בהירים, יותר רחבים, יותר קדושים מכל שערי האורה של הבינה הטבעית ושל רוח המוסר הטבעית אשר לאדם ייפתחו לנו ועל ידינו לכל העולם כולו. הרב משה פיינשטיין ז"ל ("קול רם" עמוד קצ"ט) מדגיש הצורך בגיבוש השקפת עולם מסודרת, "רבן גמליאל הי' אומר כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור". הנה אף שאין אנו יודעים טעמי המצוות, ואסור לנו לומר איזה טעם ולומר שבגלל טעם זה נתן הקב"ה מצווה זו, כי זה הווי בגדר מגלה פנים בתורה שלא כהלכה כדאיתא במאירי על הא דאיתא בפרקי אבות בענין מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, מכל מקום מותר לנו לומר טעם כדי להבין המצווה ולומר שזה הטעם יכול להיות אחד מהטעמים ולא שהוא הוא הטעם בדווקא. ועל ידי הטעם שאנו נותנים, יש לנו ללמוד דרך השקפה בתורה. ולכן נראה שחג הפסח מלמדנו איך צריך להיות ההשקפה שלנו בכל השנה וזה הטעם שצריכים לומר ג' דברים אלו בפסח "פסח", "מצה" ו"מרור". אדר א תשע"א י. איתן קבוצת יבנה