בבא מציעא "אילו מציאות"

פיסקה שניה (ברייתא מפרשת)

במשנתנו נאמר: "ושאינו עושה ואוכל ימכר" תנו רבנן:"והשבתו לו" נאמר בתורה:"עד דרש אחיך אתו והשבתו לו" ועל זה דרשו חז"ל ראה היאך תשיבנו לו שים לב והשתדל שתהא זו השבה הראוייה לשמה : שלא יאכיל עגל לעגלים שלא יוציא דמי עגל להאכלת שאר העגלים , וסייח לסייחין ושלא ימכור סייח לכלכלת הנשארים , וכן אווז לאווזים , או תרנגולת לתרנגולים.


 

מה יהא בדמים רבי טרפון אומר ישתמש וכו':

 

עד כאן לא פליגי

עד כאן לא נחלקו

אלא כשנשתמש בהן ,אבל לא נשתמש בהן ,אם אבדו פטור.

 

לימא תיהוי תיובתא דרב יוסף. דאתמר ,שומר אבידה.

האם נאמר שתהא מכאן קושיה לשיטת רב יוסף שנאמר[נחלקו אמוראים בשאלה]

רבה אמר: כשומר חנם.

 

רב יוסף אמר :כשומר שכר .

 

אמר לך רב יוסף :בגניבה ואבידה - דכולי עלמא לא פליגי דחייב ,כי פליגי - באונסין דשואל.

יכו היה לומר לך  הכל אינם חלוקים שהו חייב

לשלם כשומר שכר ,כאשר נחלקו באבדו ממנו באונס.

רבי טרפון סבר: שרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו , והוה ליה שואל עלייהו .

התירו לו חכמים להשתמש בהם, והרי הוא כשואל עליהם

ורבי עקיבא סבר: לא שרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו הלכך לא הוי שואל עלייהו.

לא התירו לו חכמים להשתמש בהם , כל כן לא היה כשואל עליהם.

אי הכי, לפיכך דאמר רבי עקיבא למה לי?

אם כך אתה מפרש ,שאמר

אי אמרת בשלמא בגניבה ואבידה הוא דפליגי - היינו דקתני "רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן "

נניח אם היית אומר , הוא שנחלקו .

הוא ששנינו " רבי עקיבא"

. סלקא דעתך אמינא שומר שכר הוי כדרב יוסף,ובגניבה ואבידה מחייב - קא משמע לן,'לפיכך' השתא דאמרת לא ישתמש בהן - שומר שכר לא הוי,ולא מחייב בגניבה ואבידה .

יעלה על דעתך לומר

הוא חייב השמיע לנו

עכשיו שאומר אתה

שומר שכר אינינו

אלא אי אמרת בגניבה ואבידה דכולי עלמא לא פליגי דחייב , כי פליגי באונסין דשואל ,מאי לפיכך דרבי עקיבא? הכי מבעי ליה למתנא:" רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן"

אם אומר אתה לדעת הכל אין חלוקים שהו חייב. כאשר נחלקו באונסין של שואל, מה

מה הטעם.. כך היה צריך לשנות:" רבי עקיבא אומר

ואנא ידענא, דכיון דלא ישתמש בהן - לאו שואל הוי, ואינו חייב באחריותן, ל'פיכך' דרבי עקיבא למה לי?

ואני יודע כיוון שלא ישתמש בהן איננו שואל

ואינו חייב באחריותן "לפיכך של רבי עקיבא למה נחוץ

משום ,'לפיכך' דרבי טרפון ולפיכך דרבי טרפון למה לי? -הכי קאמר: כיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו - כמאן דאישתמש בגוייהו דמי וחייב באחריותן.

בגלל לפיכך של רבי טרפון, ורבי טרפון למה לי? כך אמר , כיון שהתירו לו רבנן להשתמש בהם, כמי שהשתמש בהן בפועל הוא נחשב ולכן חייב באחריותן

והא 'אבדו' קתני!

והרי "אבדו" שנינו.

כדרבה ,דאמר רבה: נגנבו -  בלסטים מזויין, אבדו -  שטבעה ספינתו בים.

שאמר רבה נגנבו ע"י שודד מזויין "אונס"

אמר רב יהודה אמר שמואל :הלכה כרבי טרפון.

 

ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי, אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו?

היו לו כספים של יתומים, בא לפני רב יוסף,

אמר לו : האם מותר להשתמש בהם?

אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון.

אמר לו :כך אמר הלכה כרבי טרפון

אמר ליה אביי :ולאו אתמר עלה

אמר לו אביי: וכי לא נאמר עליה

אמר רבי חלבו אמר רב הונא: לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא

: לא שנו

 

שלא טרח בהם

והני כמעות אבידה דמו אמר ליה זיל לא שבקו לי דאשרי לך:

ואלה כמעות אבידה נחשבים , לך לא נתנו לי שאתיר לך.

 


 

© כל הזכויות שמורות להרצל משה יולי 2003