gimel   dalet ha vav zhin het tet

אוריתא= תורה
אזל= הלך
אי=אם-=
אילמא= אם תאמר
אידי= זה
איכא= יש
אין= כן
אינש= איש,אדם
אית=יש
איתתא= אישה
איתמר= נאמר
אליבא=לפי,לשיטת
אמאי=מדוע.
אנא,אנן,אינהו=אני,אנחנו,הם
אשכח= מצא
(אתא(אייתי=בא
אמרינן=אומרים אנו
ל אפוקי=להוציא
ביטויים

אדרבא=[=גדולה מזו], להיפך, מסתבר לומר בדיוק הפך הדברים.

אוקימתא=[=העמדה] הסבר למשנה או לברייתא. ה'מעמיד' אותה במקרה מיוחד או לפי שיטה מסויימת.

אי איתמר הכי איתמר=[=אם נאמר כך נאמר] הצעת נוסח אחר של דברי האמוראים או סידור אחר של הסוגיה לאחר דחיית נוסח קודם.

אי הכי =[=אם כך] פתיחה לשאלה על דברי פירוש או דברי תשובה שנאמרו קודם לכן.

אי נמי =[=או גם] פתיחה להצעה אחרת, פירוש אחר או תירוץ אחר.

איבעיא להו=[=נשאלה להם] פתיחה לשאלה של הלומדים אל החכמים בבית המדרש

איבעית אימא (אי בעית אימא)= [=אם תרצה, אמור] פתיחה לתשובה נוספת, או לביאור אחר לשאלה שנשאלה

איידי =[=על ידי, מתוך] בדרך זו מסבירים כי קטע מסוים בדברי התנאים שאין לשונו מדויקת, או שהוא מיותר, יש להבינו מתוך הקבלה לשונית וסגנונית לקטע אחר. כגון: 'איידי דבעי למיתנא סיפא..תנא נמי רישא' [=על ידי שרוצה לשנות בסוף..שנה גם בראש..]

איכא בינייהו=[=יש ביניהם] פתיחה להסברת ההבדל המעשי בין שתי דעות, שתי סברות או הגדרות.

איכא דאמרי=[=יש שאומרים] פתיחה להבאת נוסח אחר של האמירה או של הסוגיה.

אילימא=[=אם נאמר] פתיחה להצעת הלכה, או פירוש, שיידחו לאחר מכן

אימא= [=אמור] פתיחה לדברים שיבואו לאחר מכן, קושיה או הצעת תיקון.

אימא סיפא= [=אמור הסוף] קרא את סוף המקור, ואז תיווכח שפירושך לתחילתו אינו נכון או שיש בו קשיים.

אין הכי נמי =[=כן, כך גם כן] באמת כך הוא כפי שאמרת. כאשר מקשים בתלמוד על דעה מסוימת לעיתים משנה המשיב את עמדתו ומסכים לקבל את העמדה או הקושיה שהובאה לפניו.

איתיביה = [=השיבו, הקשה עליו] פתיחה לשאלה ממקור תנאי.

איתמר/ איתמר נמי/ איתמר עלה =

[=נאמר] פתיחה להבאת מחלוקת אמוראים [=נאמר גם כן] פתיחה למסורת אמוראית נוספת [=נאמר עליה] פתיחה להערת אמורא על משנה או ברייתא

אליבא דכולי עלמא=[=על פי שיטת כל העולם] הסבר או פירוש שאינם לשיטת חכם אחד בלבד אלא מוסכמים על הכל או על כל החולקים בעניין מסוים.

אמורא=[=מתורגמן] החכם שהיה משמיע בקול רם ומתרגם מעברית לארמית את דרשת הרב לציבור. כינויים של חכמי התלמוד.

אמר מר =[=אמר החכם] פתיחה לציטוט פסקה ממשנה או ברייתא שהובאה קודם לכן, ועתה נפנית הגמרא לדיון

אמר קרא = [=אמר הכתוב] פתיחה לציטוט מן המקרא (פסוק).

אמרי/ אמרי אינשי/ אמרי במערבא
=[=אומרים] פתיחה להערה ללא הזכרת שם האומר. [=אומרים בני אדם] פתיחה לפתגם עממי. [= אומרים בארץ ישראל]

בבא= שער
בגו=בתוך
בי=בית
ביש=רע
בעא= -שאל,היה צריך ל
בר=בן
ברתא=בת
בתר=אחרי
בתרא=אחרון
בי=בית
בעלמא=נניח
ביטויים

בדיעבד =[=שנעשה] לאחר שכבר נעשה המעשה. בניגוד ל'כתחילה'.

בהדיא קתני לה=[=בפירוש שונה אותה] התנא שונה עניין זה בבירור ולא ברמיזה בלבד.

במאי עסקינן =[=במה עוסקים אנו] במה דברים אמורים, באיזה מקרה מדובר.

במאי קמיפלגי=[=במה חלוקים] מה הם טעמיהם של החולקים. שאלה זו נשאלת כאשר ברור ההבדל המעשי בין הדעות אך לא ברור הבסיס העקרוני למחלוקת.

במה דברים אמורים (בד"א) =במקורות תנאיים, פתיחה לסיוג קביעה קודמת שאינה חלה בכל מקרה.

בעי/ בעיא (בעיה) =[=שאל] העלאת בעיה [=שאלה] מצורות היסוד של הדיון התלמודי.

ברייתא =[=(משנה)חיצונית] שם כולל למקור תנאי שלא הוכנס למשנה של רבי יהודה הנשיא

בשלמא =[=בשלום, נניח] פתיחה לתמיהה, כאשר מציינים תחילה את העניין המובן.

א. כאשר פרט אחד מובן והאחר קשה.

ב. כאשר ההלכה נוחה לשיטת חכם אחד וקשה לשיטתו של האחר.

גבי=אצל
גברא=איש
גמר=למד
גמור=למד
ביטויים

גברא אגברא קא רמית=[=אדם על אדם אתה מטיל?] תמיהה על קושיה שהקשו על אמורא מדברי אמורא אחר.

גופא =[=הגוף] לגופו של עניין. פתיחה לדיון בהלכה שהובאה בעת הדיון הקודם ועתה נפנית הגמרא לברר אותה לגופה.

גמירי=[=למדים] פתיחה להבאת דבר שנלמד במסורת

גמרא =[=לימוד] ביטוי לציון דבר שאין לו ראיה מן הכתובים אבל ידוע היה ומקובל במסורת

גמרינן =[=למדים אנו] מסורת בידינו.

ד=ש.של
דביתהו=של ביתו-אשתו
דהבא=זהב
דוכתא=מקום
דומיא=דומה
דידי, דידיה=שלי,שלו
דילי, דילך=שלי, שלך
דכר=זכר
דלמא=שמא
ביטויים

דאורייתא =[=מן התורה] מצווה שמקורה בתורה שבכתב.

דאמרי תרווייהו=[=שאמרו שניהם] לעיתים בא להדגשת הסכמה במקרה זה בין אמוראים החלוקים כרגיל.

דבי =[=של בית] הכוונה לתלמידי בית מדרש מסויים

דייקא מתניתין =[=מדויקת משנתנו] ניסוח המשנה בדרך הדיוק מסייע ל...

דייקא נמי, דקתני =[=מדויקת גם כן, שהרי הוא שונה..] פתיחה להבאת ראיה, מתוך דיוק בלשון המשנה.

דרבנן =[=של רבותינו] מדברי חכמים. הלכה שמקורה אינו בדברי תורה אלא בתקנתם של חכמים

הא=זו,הרי
האידנא=עכשיו
הדדי =זה לזה
הדר = חזר
הוה = היה
היינו = זה הוא
היכי= איך
הכא =כאן
הכי =כך
הלכתא =הלכה הני =אלה
השתא =עכשיו
התם =שם
הוה אמינא =הייתי אומר
הדא הוא =זה הוא
העבודה =לשון שבועה: נשבע בעבודת הקרבנות.
ביטויים

הא איתמר עלה =[=הרי נאמר עליה] פתיחה להבאת פירוש אמוראי למשנה או לברייתא שעל ידו מתבטלת ההנחה או ההבנה שעל פיה הקשינו קודם לכן. .

הא גופא קשיא =[=זו עצמה קשה] בהלכה זו גופה יש סתירה פנימית, בין תחילתה לסופה..

הא לא קשיא =[=זו לא קשה] קושיה זו אינה קשה, ואם יש קושי הרי הוא מצד אחר. .

הא לן והא להו =[=זו שלנו וזו שלהם] תירוץ לסתירה בין הלכות שונות הלכה זו שלנו והלכה זו שלהם. .

הא קא משמע לן =[=זאת – זה משמיע לנו] הלכה (חידוש) זו בא החכם להשמיע לנו. .

והא תניא (והתניא) =[=והרי שנויה] א. כרגיל קושיה מתוך דברי הברייתא. ב. לעיתים כסיוע מן הברייתא. כיוצא בו; והתנן = והרי שנינו, במשנה.

הדא הוא דכתיב (הה"ד) =[=זה הוא שכתוב] פתיחה להבאת פסוק, לסייע לדרשה קודמת.

הדר ביה ר' =[=חזר בו ר'..] פעמים שמסבירים כך סתירה בדבריו של חכם שחזר בו מדעתו.

הוא אמינא =[=הייתי אומר] פתיחה להבאת אפשרות שמוכח לאחר מכן שאינה נכונה

היכי דמי =[=איך הוא דומה, נראה] שאלה הבאה לברר ולתאר את המקרה או המצב המיוחד בו נאמרו הדברים.

היכי קאמר =[=איך הוא אומר?] מהי כוונת דבריו? על איזה מקרה בדיוק הוא מדבר?

הכא במאי עסקינן =[=כאן במה אנו עוסקים] פתיחה לאוקימתא, הסבר הבא כרגיל כתירוץ לקושיה: המשנה או הברייתא עוסקת רק במקרה מסוים או בתנאים מיוחדים.

הכי קאמר (ה"ק) =[=כך הוא אומר], כך יש להבין את דברי האומר. פתיחה להגהה או לפירוש חדש של ההלכה, המתרץ את הקושיה.

הלכה למשה מסיני =הלכה קבועה ומקובלת מדורות.

והלכתא =[=והלכה] סיכום של התלמוד לבעיה הלכתית שלא נפתרה קודם לכן במהלכו של הדיון.

הניחא ל.. אלא ל.. מאי איכא למימר? =[=(הלכה) זו נוחה לר'.. אלא לר'.. מה יש לומר?] קושיה לאמורא מתוך ברייתא.

הני מילי (ה"מ, הנ"מ) =[=דברים אלו] פתיחה להגבלת דברי הלכה שהוזכרו קודם לכן; דברים אלה שנאמרו הם רק במקרים מסוימים ואילו במקרים אחרים הדין שונה.

vavss

וכי = והאם..וכאשר
ביטויים

ואידך =[=והאחר] כלומר, מה אומר על זה האחר, בעל הדעה המנוגדת?

ולא היא =פתיחה לדחיית של דברים שנאמרו קודם לכן.

zhin

זבין =מכר
זבן =קנה
זוזא =דניר
זוטרא =קטן
זמינין =לפעמים
זיל =לך

ביטויים

זה הוא שאמר הכתוב (זהש"ה) =ביטוי במדרש אגדה, פתיחה להבאת פסוק המסייע לדעה שנאמרה קודם.

זו אף זו קתני =[=זו אף זו שנה] תירוץ לשאלה מדוע יש במשנה או בבריתא פסקה המובנת מעצמה שלא הוצרכה לפרשה.

זו ואין צריך לומר זו קתני =[=זו ואין צריך לומר זו, שנה], מן הכבד אל הקל, תחילה מובא המקרה המסובך ואחריו הקל.



חד =אחד
חדתא =חדש,חדשה
> חזא =ראה

חייש, חיישינן =חושש,חוששים
חמרא =יין
חמרא =חמור
ביטויים

חסורי מחסרא והכי קתני =[=חסור חסרה (המשנה) וכך הוא שונה] פתיחה לתירוץ קושי על ידי הוספת מילים.

טבחא =שוחט,קצב
טעמא =טעם (נמוק סיבה)
טפי =יותר
ביטויים

טעמא מאי =[=הטעם מהו] פתיחה לקושיה על ידי דיוק בלשון המקור.

יהב =נתן
יומא =יום
יליף =למד
יתמא, יתמי =יתום, יתומים
יימר =יאמר
ינוקא =תינוק
יתיב =ישב
יתמי =יתומים
ביטויים

יכול ..תלמוד לומר .. =במדרש הלכה; הבאת אפשרות להבנה מטעה של הפסוק (יכול ש..) ופתיחה לציטוט הפסוק המבסס את הפירוש הנכון (תלמוד לומר..)

יתיב ר' ..קמיה דר'.. =[=ישב ר'..לפני ר'..] הראשון הוא תלמיד היושב לפני רבו.

kafss

כולי,כוליה =כל,כולו
כותיה =כמותו
כי =כמו ,כאשר
כתיב =כתוב
ביטויים

כדתניא =[=כפי ששנוייה (ברייתא)] פתיחה להבאת ברייתא לסיוע. וכן, 'כדתנן' [=כפי ששנינו ב(משנה)]

כהאי גוונא =[=כגון זה] באופן מיוחד זה, בתנאים המיוחדים הללו. (=כעין זה)

כולהו סבירא להו =[=כולם סבורים כי..] ר' פלוני ופלוני ופלוני מסכימים לעקרון או להלכה המובאת בהמשך

כולי עלמא =[=כל העולם] כל החכמים שנחלקו בעניין זה לפני כן. הכל, דעת הכל, הציבור הרחב.

כי אתא ר' =[=כאשר בא ר'..] לרוב מתייחס להגעתו של חכם מארץ ישראל לבבל.

כי פליגי =[=כאשר נחלקו] המחלוקת היא רק במקרים הבאים..

וכי תימא =[=ואם תאמר] פתיחה לשאלה רטורית.

כל כמיניה =[=הכל ממנו?] וכי בכוחו לעשות או לומר כך? וכי נאמן הוא בטענתו זו?

כל שכן ש.. =[=בודאי ש..] סיום של לימוד קל וחומר; אם בעניין א' הדין כך, בודאי (כל שכן) שיהיה כך בעניין ב'.

כמאן סבירא ליה =[=כמי סבור הוא] לפי שיטת איזה תנא אמר את דבריו?

כמה דאת אמר (כמד"א) =[=כפי שאתה אומר] במדרש אגדה; פתיחה להבאת פסוק המסייע לדברים שנאמרו.

כתנאי =[=כתנאים] תליית מחלוקת אמוראים במחלוקת תנאים.

lamedss

לא =לא
לאו =לא,האם לא
ליכא =אין
לישנא =לשון
לית =אין
לן =לנו
ביטויים

לא, צריכא =[=לא, צריכה (היא ההלכה)], תשובה לשאלת 'פשיטא' ההלכה אינה מובנת מאליה וצריכים אותה.

לא כל שכן =[=בוודאי, ובוודאי] סיום של לימוד 'קל וחומר'.

לא שנו, אלא.. =פתיחה של סיוג הלכה והעמדתה במקרה מסוים. לא שנו הלכה זו – אלא.. במקרה מסוים אבל במקרים אחרים.. הדין הוא שונה. (בלשון התנאים: במה דברים אמורים)

לאו מילתא היא =[=אין זה דבר] ביטוי של דחייה לדעה שנאמרה, משום שיש נימוקים מכריעים נגדה, ולכן מה שנאמר אינו דבר של ממש.

לאתויי מאי? =[=לרבות מה?] מה בא קטע, מלה, משפט זה להוסיף על מה שידענו קודם לכן.

לאפוקי =[=להוציא] למעט, להוציא ממה שנאמר קודם.

לימא=[=נאמר (האם נאמר)] פתיחה להצעה הנדחית בסוף הדיון (ברוב המקרים).

לימא בהא קמיפלגי=[=נאמר שבזו הם חלוקים] פתיחה להסברת מחלוקת תנאים.

לימא מתניתין דלא כר' .. =[=נאמר שמשנתנו אינה כר'..] פתיחה להבאת דברי תנא המנוגדים למשנתנו, כדי לקבוע שמשנתנו אינה לשיטתו.

לישנא, לישנא אחרינא=[=לשון, ניסוח], [=לשון אחר] פתיחה להבאת נוסח אחר של אותו עניין.

למאן/ למאן דאמר

=[=למי] לשיטת מי, לפי איזו שיטה יתפרשו הדברים.

[=לשיטת מי שאמר]כרגיל, שיטה זו מפורשת במקום אחר בתלמוד.

לעולם=פתיחה להעלאה מחדש של תירוץ או פירוש שהובא קודם לכן ונדחה – אגב תירוץ הקשיים שהתעוררו עליו.

memss

מאי =מה
מאן =מי
מיא =מים
מיהא =בכל אופן, על כל פנים
מילא, מילי =דבר, דברים
מילתא =דברי
מכדי =ברי
מנא לן =מניין לנו
מסאנא =נעל
מעלי =ערב
מר =אדון
מתא=עיר ,מקום
משכח =מוצא
ביטויים

מאי איכא למימר= [=מה יש לומר] סיומה של שאלה; לפי חכם אחד האמירה מובנת אבל לפי חכם אחר מה יש לומר?

מאי בינייהו = [=מה ביניהם] מה ההבדל המעשי בין שני הטעמים שניתנו. והתשובה תהיה: איכא בינייהו ?

מאי חזית =[=מה ראית] מדוע העדפת סברא או קביעה מסוימת?

מאי טעמא = [=מה הטעם] מהי סיבת ההלכה או מהו מקורה במקרא

(ל)מאי נפקא מינה = [=מה יוצא ממנה] איזו תוצאה מעשית יש לקביעה זו

מאי קסבר = [=מה סבר?] שאלה לבירור טעם הדברים או הבסיס העקרוני שעל פיו נאמרו.

מאי קאמר = [=מה הוא אומר] מה משמעות הדברים. הערת הגמרא כאשר דברי המקור אינם מובנים.

מאי שנא = [=מה שונה?] תמיהה על הלכה שונה (בשני דברים הנראים דומים): מהו ההבדל? מה המיוחד בעניין זה?

מאן דהוא=[=מישהו] לפעמים מביאים דבר מאת 'מאן דהוא' – אדם שמטעם כלשהו לא רצו להזכיר או לא ידעו את שמו.

מאן דכר שמיה =[=מי זכר שמו] תמיהה על פרט שלא הוזכר בראשית הקטע, ומופיע בסופו. לעיתים התשובה פותחת: 'חסורי מחסרא והכי קתני'.

מאן חכמים: ר' .. = [=מי (הם) 'חכמים': ר'..] זיהוי של ההלכה שנאמרה בצורה סתמית, בשם 'חכמים', כשיטתו של חכם מסוים

מהו דתימא.. קא משמע לן = [=מהו שתאמר..משמיע לנו ש..] שיטת הסבר לדברים שנראים מיותרים: היינו חושבים ... לכן משמיע לנו

מימרא =[=אמרה] אמירה של דברי האמוראים בניגוד למשנה או ברייתא.

מיתיבי =[=משיבים] חכמי התלמוד (סתמא דגמרא) מקשים על דברי אמורא.

מנא הני מילי (מנהני מילי)= [=מהיכן דברים אלה] מה המקור בתורה לדברים שנאמרו.

מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר? = [=מתחילה מה חשב ולבסוף מה חשב?] כאשר חכם מסוים משנה את דעתו, שואלים לנימוקים שהיו בתחילה ובסוף.

מערבא = [=המערב], כינוי לארץ ישראל בתלמוד הבבלי, מכיוון שהיא מצוייה מערבה לבבל.

מציעתא = [=האמצע] החלק האמצעי של המשנה או של משפט. 'בבא מציעא'= שער אמצעי.

מר=[=אדון] פניית כבוד של תלמיד לרב או שני חכמים זה לזה. כינוי למספר חכמים שלא נקראו רב (מר שמואל, מר עוקבא..) שם פרטי או כינוי שנתפס.

מתני= [=משנה, שונה] א. שונה דברים ממקורות תנאיים. ב. מלמד משנה, בעיקר לצעירים.

מתניתא=[=משנה] בדרך כלל הכוונה למשנה חיצונית, ברייתא.

מתניתין= [=משנתנו] א. בדרך כלל הכוונה למשנתו של רבי (ר' יהודה הנשיא). ב. לעיתים מכוונת המלה למשנה שעליה מושתתת הסוגיה הנדונה.

מתקיף לה=[=מתקיף אותה] מקשה על דבר מכוח הסברה וההגיון בלי להסתמך על ראיה מן המקורות.

nun

נהי =אם כי
נחת= ירד
נטר =שמר
נמי =גם כן
נסב =לקח(נשא אשה)
נסק= עלה
נפק.נפקא=יצא, יוצאת
נפשיה= עצמו
נקט =אחז,החזיק
ניהלה =לה
נחית =יורד
ניחא =נוח
ביטויים

נימא = [=נאמר] פתיחה להצעה הנדחית בהמשך. = לימא.

נפקא מינה = [=יוצאת ממנה] מסקנה מעשית הנובעת מקביעה מסוימת. יבוא כתשובה לשאלה: מאי נפקא מינה?

נקטינן = [=אוחזים אנו, מקובל בידינו] פתיחה להבאת כלל או מעשה הידוע מן המסורת.

samechss

סבא= זקן
סבר= חשב
סגי= די,מספיק
סהדא,סהדי= עד,עדים
סהדותא=עדות
סיפא= סוף
סלק= עלה
סלקא דעתך= עולה על דעתך
סני= שנוא
ביטויים

סברא=[=סברה] א. הבנת ההלכה וטעמה (בניגוד לקבלת מסורת בלבד, 'גמרא') ב. דבר שההגיון מחייבו, אף שאין לו סימוכין במקורות.

סוגיא =[=מהלך הלכה] נושא מסוים שנערך בו דיון לעצמו (מהווה קטע בתלמוד).

סיפא = [=הסוף] החלק האחרון או החלק המאוחר יותר של המשפט או של המשנה.

סלקא דעתך =[=עולה על דעתך] יכול היית לסבור. היית יכול לטעות ולומר.. ולכן צריך הי לפרש כי .. . ולעיתים מופיע כתמיהה: עולה על דעתך? לומר כזה דבר?!

סתם משנה = משנה או חלק ממנה שלא נזכר בה שם התנא שאמרה. לרוב משנה כזו מבטאת את דעתו של העורך – רבי.

סתמא דגמרא = [=התלמוד סתם] דברים שנאמרו בתלמוד בלי הזכרת שם האומר.

ayeenss.

עבד= עשה
עובדא=מעשה
על= נכנס
עלמא=העולם
עבד עובדא =[=עשה מעשה] נהג הלכה למעשה.

על אחת כמה וכמה =[=בוודאי ובוודאי, ברור עוד יותר] סיום של לימוד 'קל וחומר': אם בעניין ..הדין כך הרי בעניין.. בוודאי ובוודאי שהדין כך.

peyss

פוריא =מיטה
פלגא =חצי
פלוגתא =מחלוקת
פשיטא =פשוט,מובן
פרהסיה =רבים
ביטויים

פירוקא =[=פירוק, תירוץ] יישובה של קושיה או סתירה.

פלוגתא =[=מחלוקת] נושא זה שנוי במחלוקת. 'בפלוגתא'.

פשוט מיהא חדא =[=פתור על כל פנים אחת] כאשר יש שורת בעיות קרובות שאין להן פתרון מציעים זאת לעיתים.

פשיטא =[=פשוטה, מובנת] ביטוי של תמיהה וקושיה; הרי פשוטה היא! תמיהה על הבאת הלכה המובנת מאליה. לעיתים; בא בראש משפט כפתיחה להבאת חלק מהבעיה שפתרונו ידוע לנו: זה פשוט אבל זה..

פתר לה =[=הסביר אותה] לשון מדרש אגדה; חכם פלוני הסביר את המקרא בנושא ..

tzadikss

צלא =התפלל
צלותא =תפילה
צריכא =צריך ,נחוץ
ביטויים צורבא מרבנן =[=צורב מן החכמים] כינוי לחכם צעיר
צריכא (צריכי) צריכותא =[=צריכה, (צריכים). המשנה, המימרא צריכה היא ואינה מיותרת מפני שיש בה חידוש או שאם לא היתה נכתבת בפירוש היה מקום לטעות.
צריכא למימר? =[=צריכה לומר?] כיוון שכבר נאמר עניין דומה, היש צורך לומר גם הלכה זו? הרי היא מובנת מאליה!

kufss

קא =פועל עזר להווה
קאמר =אומר
קאי =קם
קולא =הקלה,קל
קושטא =אמת
קטל =הרג
קמא =ראשון
קמי,קמיה =לפני,לפניו
קרא =מקרא
קשיא =קשה
קא משמע לן =קמ"ל – משמיע לנו
קיימא לן=קיימת לנו, מקובל וידוע לנו (מסורת)
ביטויים קא משמע לן (קמ"ל) =[=משמיע לנו] סיום של 'צריכותא‘; כיוון שהיה מקום לטעות, משמיע לנו עניין זה.
קיימא לן (קי"ל) =[=קיימת לנו] מקובל בידינו, ידוע לנו.
קרי =[=קרא] הצעה לקריאה שונה של הכתוב שעל ידה מתיישבת הקושיה.
קשיא =.[=קשה] בסיום דיון, הקושיה קיימת ולא נפתרה.
קשיא רישא אסיפא =[=קשה ההתחלה על הסוף] יש סתירה בין ראשית המשנה/המשפט וסופה
קתני =[=שונה] התנא שונה הלכה במשנה או בברייתא.

reishss

רבא =גדול
רבנן =רבותי,חכמים
רחם =אוהב
רחמנא =הרחמן (כינוי לאלהים)
רישא =ראש
רמי =משליך, מטיל (מראה סתירה)
ביטויים רב =א. תואר של כל אמורא בבלי. ב. כינויו של ר' אבא בר אייבו, גדול חכמי בבל בדור הראשון.
רבי =א. תואר לחכמי ארץ ישראל (תנאים ואמוראים) ב. כינויו של רבי יהודה הנשיא.
רבן =[=רבנו] התואר של נשיאי הסנהדרין בארץ ישראל.
רבנן =[=רבותינו] א. כינוי לדעה שבמשנה שלא נזכר שם אומרה (ובלשון המשנה 'חכמים'. ב. דעת הרבים (או דעה מקובלת) בניגוד לדעתו המפורשת של אדם יחיד. ג. כינוי כוללני לחכמי הישיבה.
רחמנא =[=האוהב הרחמן] הקדוש ברוך הוא. אך לעיתים הכוונה לדבריו בתורה, ומשמעו; דברי תורה. כגון: רחמנא אמר, אמרה תורה, כתוב בתורה.
רמי =[=מטיל מעמת] פתיחה להבאת סתירה בין שני מקורות שווי תוקף. (משנה על משנה, ברייתא על ברייתא..)
רמי דר' .. אדר'..=[=הטל (דבריו) של ר'.. על (דבריו) של ר'..] פתיחה להבאת שני מקורות סותרים שנאמרו בשם אותו חכם
רמי קראי אהדדי =[=הטיל פסוקים זה על זה] הביא שני פסוקים הנראים כסותרים זה את זה.
ורמינהו =[=הטל אותן, עמת ביניהן] פתיחה להבאת מקור הסותר את המקור הקודם.
רומיא =[=הטלה, עימות] הבאת סתירה בין שני מקורות שווי תוקף; שתי משניות, שתי ברייתות, שני פסוקים.

shennss

שאני =שונה
שבק,שבקהו =עזב.עזבהו
שדא =זרק
שית =שש
שכב =שכב (לשון נקייה למות)
שמיא =שמים
שפיר =יפה
שרא =התיר
שעתא =שעה
ביטויים שאני =[=שונה] יש שוני בין המקרים. פתיחה לתירוץ המחלק בין המקרים ובכך מסביר את השוני בין ההלכות.
שמע מינה (ש"מ) =[=למד ממנה, הסק ממנה] א. בתחילת משפט: פתיחה למסקנה מתוך ההלכה. ב. בסוף משפט: סיכום כי ההנחה או ההסבר אכן נכונים ומתקבלים.
שמע מינה תרתי (תלת) =[=למד ממנה שתיים (שלש)] אפשר להסיק מן העניין הקודם שתיים (שלש) הלכות.
שמעתא =[=שמועה] דברי ההלכה של האמוראים. להבדיל מברייתא (תנאים) ומדברי אגדה.
שנה =[=לימד הלכה] בעיקר כאשר למד ושנה מדברי תנאים.
שפיל לסיפא דקרא =[=רד לסופו של הכתוב] עיין בחלקו השני של הפסוק שהבאת ושם תוכל למצוא תשובה לדבריך.

tafss

תא =בו
תו =עוד
תלת =שמונה
תמני =מיטה
תנא =שנה
תנו רבנן =שנו חכמים
תקף =החזיק
תרי.תרתי =שניים,שתיים
תרץ =יישר,פתר בעיה
ביטויים

תא שמע (ת"ש)=[=בוא ולמד] פתיחה להבאת מקור לשם הוכחה, כסיוע, כקושיה או כפתרון.

ותו ליכא?=[=ועוד אין?] האם הרשימה היא מלאה ואין להוסיף עליה?

תיובתא =[=תשובה] סתירת דברי האמורא והשבתם (דחייתם). כרגיל יתבצע על ידי הבאת מקור תנאי הסותר את דברי האמורא.

תיובתא דר'.. תיובתא=[=התשובה על (דברי) ר'.. תשובה (ניצחת) היא] הדברים נדחו מן ההלכה.

תינח... מאי איכא למימר =[=תנוח .. מה יש לומר] נניח במקרה מסויים.. אבל במקרה אחר מה יש לומר.

תיקו=[=תעמוד] מילת סיכום לבעיה שלא נפתרה. תיקו = תישבי (אליהו) יתרץ קושיות ובעיות

תלמוד לומר (ת"ל) =מילת מפתח במדרש מקראות: הכתוב בא ללמדנו ש..

תנא (שם) =[=השונה] א. כינוי לחכם בתקופת המשנה (תנאים). ב. בתקופת התלמוד: תוארו של אדם הבקי במשניות וברייתות שזכר אותן בעל פה ותפקידו היה להרצות את המסורות לפני הלומדים.

תנא (פועל) =[=שנה] שנה דבר הלכה, בעיקר מדברי המשנה או הברייתא.

תנא קמא (ת"ק) =[=השונה הראשון] הדעה שהובאה בראש המשנה ללא שם אומרה. [=השונה האחרון] הדעה האחרונה מדעות התנאים שבמחלוקת.

תנא דבי ר' .. =[=שנה (החכם) של בית ר'..] פתיחה להלכה שנמסרה על ידי חכם מבית מדרש של ר'.. .

תנא דידן =[=תנא שלנו] התנא ששנה את משנתנו, להבדיל מהתנא של המשנה (ברייתא) אחרת.

תנא ושייר=[=שנה ושייר] התנא לא מנה את הפרטים כולם, ומה שהביא לא הביא אלא דוגמאות

תנאי היא =[=(מחלוקת) תנאים היא] תנאים כבר נחלקו על כך

תנו רבנן (ת"ר) =[=שנו רבותינו] פתיחה להבאת ברייתא.

תני=[=שונה] א. לומד הלכה. ב. פתיחה להבאת ברייתא

תניא=[=שנויה] פתיחה לברייתא

תני תנא קמיה דר' ..=[=תנא חוזר על המשניות לפני ר' ..]

חזור לראש העמוד

Š כל הזכויות שמורות להרצל משה יולי 2003