והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה מה רב טובך אשר-צפנת ליראיך. פעלת לחוסים בך נגד בני אדם: מה יקר חסדך אלוהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון: ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם: טוב שם טוב משמן טוב ויום המוות מיום היולדו: סוף דבר הכל נשמע את -האלוהים ירא ואת-מצוותיו שמור כי-זה כל- האדם: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם: מנוחה נכונה. בישיבה עליונה. במעלת קדושים וטהורים. כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים. וחילוץ עצמים. וכפרת אשמים. והרחקת פשע. והקרבת ישע. וחמלה וחנינה. מלפני שוכן מעונה. וחולקא טבא לחיי העולם הבא. שם תהא מנת ומחיצת וישיבת נפש השם הטוב המרוחם יוסף משה בן שרה ואברהם רוח יהוה תניחנו בגן עדן מלך מלכי המלכים ברחמיו ירחם עליו. ויחוס ויחמול עליו. מלך מלכי המלכים ברחמיו יסתירהו בצל כנפיו ובסתר אהלו לחזות בנועם יהוה ולבקר בהיכלו. ולקץ הימין יעמידהו. ומנחל עדניו ישקהו. ויצרור בצרור החיים נשמתו. וישים כבוד מנוחתו. וילוה אליו השלום ועל משכבו יהיה שלום. כדיכתיב יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו. הוא וכל-בני ישראל השוכבים עמו בכלל הרחמים והסליחות. וכן יהי רצון ונאמר אמן:

תלמוד וקבלה


תנן התם: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא
רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין.
זה הוא תנור של עכנאי.

מאי עכנאי?

אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.
אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה,
ואמרי לה: ארבע מאות אמה.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו.חזרו אמת המים לאחוריהם.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול.
גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם?
לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו.
יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!
עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא.
מאי (דברים ל') לא בשמים היא?
אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה +שמות כ"ג+ אחרי רבים להטת.
אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא?
אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.

אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו. ואמרו: מי ילך ויודיעו?
אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו.
מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות.
אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים?
אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך.
אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע.
זלגו עיניו דמעות, לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים.
ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח.
תנא: אך גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף.

ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו.
אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס.
עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל.
נח הים מזעפו.
אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי.
מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר.
איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא.
אשכחתיה דנפל על אנפיה,
אמרה ליה: קום, קטלית לאחי.
אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב.
אמר לה: מנא ידעת?
אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.

mona

© כל הזכויות שמורות להרצל משה יולי 2003