תלמוד וקבלה לכל באי עולם

כימיה לכל נוזל ונוזל יש אדים שנמצאים מעליו. האדים הללו יוצרים לחץ שמוגדר בתור לחץ אדי הנוזל. לחץ אדים של חומר תלוי בסוג החומר ובטמפ'. לחץ האדים עולה ככול שהטמפ' עולה. טמפ' רתיחה היא הטמפ' שבה הנוזל הופף לגז. זוהי בעצם הטמפ' שבה לחץ האדים של החומר משתווה ללחץ החיצוני, ולכן ברור שטמפ' רתיחה של חומר תלויה בלחץ החיצון. כאשר נמצאים במקומות גבוהים שהלחץ שלהם נמוך מהלחץ האטמוספרי החומרים בדרך כלל ירתחו בטמפ' נמוכה יותר. ואילו במקומות של לחץ גבוה טמפ' הרתיחה תהיה גבוהה יותר. אם מדברים על טמפ' רתיחה סתם מדברים על טמפ' רתיחה בלחץ אטמוספרי רגיל. מכאן גם ברור שככול שחומר הוא יותר נדיף או ככול שלחץ אדיו יותר גבוה טמפ' רתיחתו תהיה יותר נמוכה. חומצות ובסיסים חומצות ובסיסים מוגדרים בכמה צורות. ההגדרה הראשונה והמצומצמת ביותר היא זו של ארינוס: חומצה היא כל אלקטרוליט, שמשחרר במים את היון +H יון הידרניום. למעשה החומצה משחררת +H אך לשכזה אין קיום במים והוא מתלבש על מולקולה של מים. HCl + H2O H3O+(aq) + Cl (2SO4 + H2O H3O+(aq) + HSO4-(aq) HSO4- + H2O H3O+ + SO4--(aq) לפי אותה הגדרה בסיס הוא אלקטרוליט שמשחרר במים את יון ההידרוקסיד -OH (NaOH + H2O Na+(aq) + OH-(aq (Mg(OH)2 + H2O Mg++(aq) + 2OH-(aq) בדר"כ רוב החומצות במצבן הטיבעי ללא מים הן נוזלים פרט ל- HCl שהוא גז. לעומת זאת, כל הבסיסים הם מוצקים פרט ל- NH3 שהוא גז. מבחינת המבנה המרחבי הן החומצות החמצניות והן הבסיסים בנויים בצורה זהה לחלוטין כאשר תמיד החמצן מקשר בין האטום המרכזי ובין המימן. מה שקובע את התנהגות החומר כחומצה או כבסיס הוא העובדה - איזה מבין שני הקשרים יהיה זה שיפתח. בחומצות הקשר בין ה- O-H יפתח, ואילו בבסיסים יפתח הקשר בין היסוד המרכזי לחמצן. בדר"כ כאשר החומר המרכזי מתכת החומר יתפקד כבסיס. אל-מתכת - חומצה. ישנם חומרים אשר להם התכונה לתפקד הן כבסיסים והן כחומצות. אופי התגובה שלהם תלוי בחומר שאיתו הם מגיבים. חומרים אלו נקראים: אמפוטריים. תגובות של חומצות ובסיסים התכונה הבולטת המאפשרת לזהות חומצות ובסיסים היא התגובה שלהם לחומרי צבע הנקראים בשם: אינדיקטורים, ומשנים את צבעם בהתאם לסביבה שבה הם נמצאים. האינדיקטורים השימושיים ביותר הם: נייר לקמוס, פנול-פתלאין, מתיל-אורנג' ומי כרוב. החומר נייר לקמוס פנול-פתלאין מתיל-אורנג מי כרוב חומצה ורוד-אדום חסר צבע אדום אדום בסיסי כחול-סגול סגול-ורוד צהוב ירוק כל החומצות והבסיסים מגיבים בינהם בתגובה שנקראת תגובת סתירה. בתגובה זו יוני ה- -OH של הבסיס מגיבים עם יוני ה- +H שkשל החומצה, מבטלים זה את פעולתו של זה ויוצרים מים. בנוסף למים ימצאו בתמיסה יונים שחלקם מהבסיס וחלקם מהחומצה. במידה והיונים הללו יוצרים חומר קשה-תמס נקבל משקע. במידה ולא - היונים נשארים במערכת ואם אנחנו רוצים לקבל את המלח אנחנו חייבים לאדות את המים. אנחנו נבחין בין סתירה מלאה ללא מלאה ע"י כך שבסתירה מלאה מספר מולי ה- -OH חייב להיות שווה למספר יוני ה- +.H בכל מקרה כשאין שוויון כזה הסתירה לא תהיה מלאה. -KOH(aq) + HNO3(aq) H2O + K+ + NO3 H2CO3(aq) + Ba(OH)2(aq) 2H2O + BaCO3 סתירה חלקית: -H2SO4 + NaOH H2O + Na+ + HSO4 -H3PO4 + NaOH H2O + Na+ + H2PO4 אחת התגובות הכימיות המאפינות את החומצות היא תגובה של החומצות עם מתכות פעילות כאשר המתכת, שהיא מחזרת, גורמת לחיזור המימן ושיחרורו החוצה בתור מימן גזי. Mg + 2Cl Mg++ + 2Cl- + H2 2Al + 3H2SO4 2Al+++ + 3SO4-- + 3H2 Mg + 2H3PO4 3Mg++ + 2PO4--- + 3H2 פעולה של חומצות על פחמות מלחים של החומצה .H2CO3 החומצה H2CO3 ידועה בשם חומצה פחמתית. את החומצה הזו ניתן לקבל כאשר ממיסים במים פחמן דו-חמצני. CO2 + H2O <> H2CO3 התגובה הזה, אגב, מסבירה את העובדה שמים שעומדים פתוחים באוויר מקבלים לאט לאט השפעה חומצית מכיוון שה- CO2 מתמוסס במים ויוצר את החומצה. מצד שני קיימת גם התגובה ההפוכה, שהחומצה, כאשר היא נוצרת נוטה להתפרק למים ול- .CO2 בעוד שהחומצה עצמה אינה יציבה באופן מיוחד הרי שמלחיה יציבים מאוד. תחמוצת על מתכתית היא תרכובת המתקבלת בין אל-מתכת לבין חמצן. למעשה ניתן לומר שהתחמוצות האל-מתכתיות הן אל-מימות של חומצות. פרושו של דבר: אם מוציאים מחומצה מים מקבלים תחמוצת אל-מתכתית או להיפך, כאשר מוסיפים מים לתחמוצת אל-מתכתית מקבלים חומצה. CO2 + H2O H2CO3 N2O3 + H2O 2HNO3 P2O3 + H2O H3PO3