תלמוד וקבלה לכל באי עולם

פרויקט מיפוי הגנום האנושי התחיל ביוזמת משרד האנרגיה האמריקני כבר בשנת 1986. ברקע עמדה פעולת הוועדה לאנרגיה אטומית שבאותו משרד, שחקרה במשך כ- 40 שנה את הנזקים הגנטיים שגרמו ההפצצות הגרעיניות ביפן בשלהי מלחמת העולם. אחד ההיבטים שנבדקו היה הופעת שינויים גנטיים (מוטציות) בצאצאי אנשים שנחשפו לקרינה. למרבה הפליאה, לא נמצאה כל עלייה בשכיחות המוטציות. כיוון שמספר הגנים שנבדקו היה קטן יחסית, נדונה האפשרות התיאורטית להשוות את סך כל הגנים של הורים שנחשפו לקרינה, לסך כל הגנים של צאצאיהם. למרות שמטרה מקורית זו נשכחה במהלך הדרך, הביאה יוזמה ראשונית זו לאיחוד כוחות עם ארגון הבריאות הלאומי בארה"ב. היוזמה המשולבת הובאה לפני בית המחוקקים ב- 1990, וזכתה לתקצוב של שלושה מיליארד דולר למשך 15 שנה, כאשר הפרויקט תוכנן להסתיים בשנת 2005. עקב פריצות דרך טכנולוגיות שהושגו במהלך הפרויקט, הוקדם מועד סיומו בשנתיים, והוא עומד כעת על שנת 2003, בדיוק 50 שנה אחרי גילוי מבנה הדנ"א על ידי ווטסון וקריק. כיום שכל ברבירב של יום אחד שמע את המילה DNA בנסיבות אלה ואחרות רצוי שידע גם מה זה אומר כיצד ניתן לקבוע טביעות אצבעות גנטיות . איך ניתן לעקוב באמצעים פשוטים על מקור המין האנושי מטרותיו של פרויקט הגנום של האדם הן לזהות ולקבוע את המבנה של כל 70 אלף עד 100 אלף הגנים באדם ואת מבנה המקטעים המקשרים ביניהם, ולהעמיד את המידע לרשות כל החוקרים בעולם, לצורך מחקר ביולוגי עתידי. מידע זה יעמיד לרשות החוקרים מעין "אנציקלופדיה" של הביולוגיה האנושית, שתהיה נגישה באמצעות המחשב וזמינה לכל. מטרת הביניים היא ליצור "טיוטה" שבה יאופיין המבנה של כמחצית מהגנים של האדם. שלב זה מתוכנן להסתיים באביב של השנה הבאה. בהמשך, יהיה צורך להשלים את המקטעים החסרים בתצריף. מטרה חדשה שהוגדרה לאחרונה היא לזהות את ההבדלים הפרטניים בין פרטים שונים באוכלוסיה. לצורך זה, מתבצע אפיון מקביל של מקטעי דנ"א מפרטים שונים והגדרת שינויי מבנה בין האנשים הנבדקים. וריאציות של בסיסים בודדים בין פרט לפרט נמצאות במרחק של 300-100 בסיסים זה מזה, וההנחה היא שזיהוי הבדלים אלה יאפשר להבין את המנגנון של מחלות מורכבות כגון סרטן, סוכרת, מחלות כלי דם וסוגים שונים של מחלות נפש