תורת החיסון
תגובה חיסונית
היכולת לחולל תגובה חיסונית היא יכולתו של אורגניזם להגיב נגד חומרים זרים הפולשים לתוכו
אנטיגן: חומר המעורר תגובה חיסונית
שתי דרכים לפעילות חיסונית:
1. תגובה הומורלית: הפעלת מערכת של נוגדנים
2. תגובה תאית : הופעת תאים הנקראים תאים מעוררים המסוגלים להכיר אנטיגן ולפעול נגדו
.כל אחת מהתגובות יכולה להתבצע בצורה עצמאית לחלוטין ללא כל קשר עם התגובה האחרת. סביר להניח שבעת ובעונה אחת קימות תגובות רבות בשני המישורים (תגובה הומורלית ותגובה תאית)
זיכרון חיסוני:
יכולת של גוף לזכור נגד מי מהאנטיגנים כבר נפגש ולמד את צורת הרצפטור שלו. יכולת זו משתנה.
בין אנטיגנים שונים. ישנם כאלה שזיכרון שהם משאירים על הגוף הוא קצר ונעלם ברגע שהאנטיגן.
עוזב את הגוף (עגבת) .וישנם כאלה שהגוף זוכר אותם לאורך כל חייו -שיתוק ילדים
אנטיגן טוב: .
על פי רוב בנוי מפוליסכרידים או חלבונים. כמות קטנה ממנו גורמת לתגובה חריפה
רצפטור: .
התגובה החיסונית מופעלת בגלל זיהוי האטיגן על ידי הרצפטור שלו
ישנן אפשרויות שהאנטיגן לא יזוהה על ידי מערכת החיסון
א. אם הרצפטור מכוסה
ב. אם הזיכרון החיסוני לגבי הרצפטור הזה הוא קצר. עגבת
ג. אם האנטיגן משנה כל הזמן את הרצפטורים שלו .אידס
תגובה צולבת:
כשלשני אנטיגנים יש אותו רצפטור ואז אותם נוגדנים פועלים נגד שני אנטיגנים שונים. אבעבועות
בבקר (לא מסוכן לאדם. ואבעבועות שחורות מחלה שיכולה להביא למוות). פרוש הדבר הוא שאדם
ששהה ליד בקר חולה לא חלה אך גופו יצר נוגדנים גם למחלה השניה.
נוגדן- אמינוגלובלינים- מולקולות חלבוניות . משקל מולקולרי 150000 . על פי רב דומים במבנה שלהם עד 98% ושונים ברצפטורים. הנוגדן בעל 2 עד 4 רצפטורים .המסוגלים להקשר לאנטיגנים ספציפיים בכל אחד מהרצפטורים שלהם .
הנוגדנים מקורם בלימפוציטים הנקראים "תאים מרוגשים". אדם מסוגל לפתח נוגדנים שונים נגד
כ 10000 אנטיגנים שונים. מציאת נוגדן בבעל חיים לאנטיגן מסויים משמע שהוא היה חשוף
לאנטיגן זה
מאקרופאגים-
תאים שתפקידם לבצע פאגוציטוזיס (תא המבצע פעולת אכילה) בתאים פולשים . אם האנטיגן .
שהם פגשו אותו הוא חדש, הם מדביקים את הרצפטור של האנטיגן על הקרום שלהם על מנת .
שהתאים ילמדו להכיר אותו. .
לימפוציטים- התאים הנפוצים ביותר במערכת החיסון ישנם 1011 תאים כאלה באדם. .
תגובה ראשונית- תגובה ראשונה במפגש של מערכת החיסון ואנטיגן חדש . על פי רב לומדים התאים .
.את מבנה הרצפטורים ורק לאחר שיצרו מספיק נוגדנים מתאפשרת פעילות נגד האנטיגן.
.תגובה שניונית- המערכת כבר מכירה את האנטיגן, ישנם תאים מרוגשים שיכולים ליצור כמות
.עצומה של נוגדנים ובזמן קצר ביותר. כמות הנוגדנים עולה במהירות רבה ומונעת התפתחות של
האנטיגן. .
תאים מרוגשים- לימפוציטים בעלי זיכרון לגבי אנטיגן מסויים . יכולים ליצור כמות גדולה של .
.נוגדנים במגע עם אנטיגן ספציפי להם. התגובה יכולה לקרות בחיי או מבחנה
.הצמתה: (אגלוטינציה ) פעולה שבה נצמדים נוגדנים אל האנטיגן ביותר משני רצפטורים
.צבר- (אגריגאט) כמות גדולה של תאים ונוגדנים הצמודים יחד.
.כימוטאכסיס-(טכסיס=משיכה) תנועה של אורגניזם בעקבות גירוי כימי. בהקשר שלנו תנועה של
.כדוריות לבנות בגלל גירוי של הריקמה בה חדר האנטיגן או בגלל פעילות של המאקרופאגים.
..
אנטיגן: חומר המעורר תגובה חיסונית
שתי דרכים לפעילות חיסונית:
1. תגובה הומורלית: הפעלת מערכת של נוגדנים
2. תגובה תאית : הופעת תאים הנקראים תאים מעוררים המסוגלים להכיר אנטיגן ולפעול נגדו
.כל אחת מהתגובות יכולה להתבצע בצורה עצמאית לחלוטין ללא כל קשר עם התגובה האחרת. סביר להניח שבעת ובעונה אחת קימות תגובות רבות בשני המישורים (תגובה הומורלית ותגובה תאית)
זיכרון חיסוני:
יכולת של גוף לזכור נגד מי מהאנטיגנים כבר נפגש ולמד את צורת הרצפטור שלו. יכולת זו משתנה.
בין אנטיגנים שונים. ישנם כאלה שזיכרון שהם משאירים על הגוף הוא קצר ונעלם ברגע שהאנטיגן.
עוזב את הגוף (עגבת) .וישנם כאלה שהגוף זוכר אותם לאורך כל חייו -שיתוק ילדים
אנטיגן טוב: .
על פי רוב בנוי מפוליסכרידים או חלבונים. כמות קטנה ממנו גורמת לתגובה חריפה רצפטור: .
התגובה החיסונית מופעלת בגלל זיהוי האטיגן על ידי הרצפטור שלו
ישנן אפשרויות שהאנטיגן לא יזוהה על ידי מערכת החיסון א. אם הרצפטור מכוסה ב. אם הזיכרון החיסוני לגבי הרצפטור הזה הוא קצר. עגבת
ג. אם האנטיגן משנה כל הזמן את הרצפטורים שלו .אידס
תגובה צולבת: כשלשני אנטיגנים יש אותו רצפטור ואז אותם נוגדנים פועלים נגד שני אנטיגנים שונים. אבעבועות בבקר (לא מסוכן לאדם. ואבעבועות שחורות מחלה שיכולה להביא למוות). פרוש הדבר הוא שאדם ששהה ליד בקר חולה לא חלה אך גופו יצר נוגדנים גם למחלה השניה. נוגדן- אמינוגלובלינים- מולקולות חלבוניות . משקל מולקולרי 150000 . על פי רב דומים במבנה שלהם עד 98% ושונים ברצפטורים. הנוגדן בעל 2 עד 4 רצפטורים .המסוגלים להקשר לאנטיגנים ספציפיים בכל אחד מהרצפטורים שלהם . הנוגדנים מקורם בלימפוציטים הנקראים "תאים מרוגשים". אדם מסוגל לפתח נוגדנים שונים נגד כ 10000 אנטיגנים שונים. מציאת נוגדן בבעל חיים לאנטיגן מסויים משמע שהוא היה חשוף לאנטיגן זה מאקרופאגים-
תאים שתפקידם לבצע פאגוציטוזיס (תא המבצע פעולת אכילה) בתאים פולשים . אם האנטיגן . שהם פגשו אותו הוא חדש, הם מדביקים את הרצפטור של האנטיגן על הקרום שלהם על מנת . שהתאים ילמדו להכיר אותו. .
לימפוציטים- התאים הנפוצים ביותר במערכת החיסון ישנם 1011 תאים כאלה באדם. . תגובה ראשונית- תגובה ראשונה במפגש של מערכת החיסון ואנטיגן חדש . על פי רב לומדים התאים . .את מבנה הרצפטורים ורק לאחר שיצרו מספיק נוגדנים מתאפשרת פעילות נגד האנטיגן. .תגובה שניונית- המערכת כבר מכירה את האנטיגן, ישנם תאים מרוגשים שיכולים ליצור כמות .עצומה של נוגדנים ובזמן קצר ביותר. כמות הנוגדנים עולה במהירות רבה ומונעת התפתחות של האנטיגן. .
תאים מרוגשים- לימפוציטים בעלי זיכרון לגבי אנטיגן מסויים . יכולים ליצור כמות גדולה של . .נוגדנים במגע עם אנטיגן ספציפי להם. התגובה יכולה לקרות בחיי או מבחנה .הצמתה: (אגלוטינציה ) פעולה שבה נצמדים נוגדנים אל האנטיגן ביותר משני רצפטורים .צבר- (אגריגאט) כמות גדולה של תאים ונוגדנים הצמודים יחד. .כימוטאכסיס-(טכסיס=משיכה) תנועה של אורגניזם בעקבות גירוי כימי. בהקשר שלנו תנועה של
.כדוריות לבנות בגלל גירוי של הריקמה בה חדר האנטיגן או בגלל פעילות של המאקרופאגים.
..