א הדף הבא > ב הדף הבא > ג הדף הבא > ד הדף הבא > ה הדף הבא > ו הדף הבא
החסידים האשכנזיים
מבוא
מדברים על אנשים אחרים לגמרי מקום אחר, תקופה אחרת. התיאור של החסיד במקרא הוא תכונה אלוקית "חסיד ה' בכל מעשיו" חסידים הגיעו והתבססו באשכנז כבר במאה ה 10 11 כאשר עברו מאיטליה. ולכן המסע של המיסטיקה עובר מא"י לבבל. מבבל לאיטליה ומאיטליה לגרמניה. קלונימוס הזקן עובר מאיטליה לגרמניה, הוא ומשפחתו הקימו קהילות שו"ם: (3 ערים ליד נהר הריינוס בגרמניה) שפיירא, וורמנס ומגנצא. הקימו קהילות מצומצמות של חסידות אשכנז. יחידי הסגולה הם מעטים בלבד, אך בכל החוגים יש כמאה אנשים. קלונימוס היה ראש המשפחה שנפטר ב1126. בנו היה שמואל החסיד בנו של שמואל היה יהודה החסיד, ובנו של יהודה היה משה זלטמן החסיד. יהודה החסיד נפטר ב 1217. הם שומרים על הסודות שבאו מימי קדם. בתעודות שלהם הם רושמים את כל הדורות עד איטליה ומאיטליה עד בבל. הם רוצים להראות רצף כרונולוגי, גיאוגרפי מן העולם התלמודי העתיק אל העולם האשכנזי הימי ביניימי ולהראות איך הם היורשים חסידות אשכנז חשובים כי הם הפנימו ושמרו את ספרות ההיכלות, ונוכל ללמוד מהם. נעקוב אחר המסורות שהוקדשו כדי להראות את הרצף וההבדלים בכל תקופה. הם אינם עולים אל השמיים אלא שומרים על החומר. המיסטיקה היום איננה דווקא הקבלה או שייכת לקבלה. בכתבים האלה מתארים איש בשם אבו אהרון שהעביר את המקורות מבבל לאיטליה. הם ממציאים או מזהים את האיש הזה שקישר אותם לעולם של בבל. חשוב לראות איך הם רואים עצם כיורשים של מסורת הסוד. קולנימוס מזדקן לפני התבגרותו של שמואל ומעביר את הסודות לאלעזר החזן. ואלעזר מעביר את הסודות לשמואל כשהוא מגיע לגיל 13. שמואל מעביר ליהודה אך יהודה לא העביר למשה. יכול להיות שלא היה מסוגל לקבל אותם מבחינה אינטלקטואלית יהודה מוסר לאלעזר מוורמס שרושם את הספר "רקח" (הגימטריה של אלעזר 308) שמואל כתב את ספר היראה ספר קצר מאוד. לפחות עמוד או שניים שרדו. נכלל בתוך ספר חסידים בתור עמודים ראשונים. יהודה כתב ספר חסידים. אוסף של סיפורים, אנקדוטות, איך החסיד צריך לנהל את החיים. זוהי לא ספרות סוד (היא תיכתב רק מזמנו של אלעזר). החסיד= תפקידו למלא את רצון הבורא. הוא אינו מסתפק בקיום המצוות. קיום המצוות זו רק ההתחלה. רצון הבורא לא מתבטא במלואו בחיים ההלכתיים, אלא צריך לעשות הרבה מעבר. לכן מחפש דרכים קשות כדי למלא את רצון הבורא. לכן צם, מתרחק מכבוד, נמנע לדבר עם אנשים ואפילו עם משפחתו סגפנות אישית חברתית ופיזית. מענה את עצמו מבחינה פיזית בעולם הזה כדי שיזכה להיכנס לעולם הבא. מאמין באיזון שכר ועונש, שיכפר בייסוריו על חטאיו. כשמשה עולה להר סיני לא אוכל ולא שותה 40 יום. וזאת משום שהגיע לרמה פילוסופית כזו גבוהה שפרש מהכל ומרוב שאהב את האל לא חזר להתייחד עם אשתו. (!) חסידי אשכנז בתקופת מסעי הצלב מתאבדים כדי לא לעבור חטאים (כפי שיהודים התנצרו) ואפילו לוקחים את ילדיהם איתם כדי למלא את רצון האל. לפי המאמר מה בין חסידה לחסיד? חסידה בארמית=חיוור.
