והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה מה רב טובך אשר-צפנת ליראיך. פעלת לחוסים בך נגד בני אדם: מה יקר חסדך אלוהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון: ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם: טוב שם טוב משמן טוב ויום המוות מיום היולדו: סוף דבר הכל נשמע את -האלוהים ירא ואת-מצוותיו שמור כי-זה כל- האדם: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם: מנוחה נכונה. בישיבה עליונה. במעלת קדושים וטהורים. כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים. וחילוץ עצמים. וכפרת אשמים. והרחקת פשע. והקרבת ישע. וחמלה וחנינה. מלפני שוכן מעונה. וחולקא טבא לחיי העולם הבא. שם תהא מנת ומחיצת וישיבת נפש השם הטוב המרוחם יוסף משה בן שרה ואברהם רוח יהוה תניחנו בגן עדן מלך מלכי המלכים ברחמיו ירחם עליו. ויחוס ויחמול עליו. מלך מלכי המלכים ברחמיו יסתירהו בצל כנפיו ובסתר אהלו לחזות בנועם יהוה ולבקר בהיכלו. ולקץ הימין יעמידהו. ומנחל עדניו ישקהו. ויצרור בצרור החיים נשמתו. וישים כבוד מנוחתו. וילוה אליו השלום ועל משכבו יהיה שלום. כדיכתיב יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו. הוא וכל-בני ישראל השוכבים עמו בכלל הרחמים והסליחות. וכן יהי רצון ונאמר אמן:

א הדף הבא > ב הדף הבא > ג הדף הבא > ד הדף הבא > ה הדף הבא > ו הדף הבא

מבוא לקבלה עמוד ה


מבוא
שלא מביך ולא מספיק ולכן מקשר לתכונות נפשיות של החסיד. מנסים להוריד מכבודו בעולם הזה, אך הוא כאילם וכחרש לא מעניין אותו כלום מקדיש את חייו למטרה עילאית. האור קורן מפניהם בעולם הבא בו יקבלו את שכרם. ולכן כל הכסף, הנאה לא שייך אליהם פה, כל המצבים שווים בעיניהם. הנאה כמו סבל, הכל אותו דבר. החסיד מגיב רק כאשר קשור לעולם הבא. האם זה אינטרס אנוכי שרוצה רק להיכנס לעולם הבא? לא, משום שהוא דואג לרצון הבורא, יחס אישי בינו לבין הבורא. ולכן לא מסתפק במה שרשום בספרים. הלא חסיד מי שמקיים אך ורק מצוות מכונה רשע, משום שעושה זאת מתוך אנוכיות, לא משרת את רצון הבורא. אין לו אל אלא רק ספר הלכה. אם חסיד יודע על חטאים בוודאי חייב להתענות. החטא מרחיק אותו מן האל, ולכן חייב לסבול כל הזמן גם על כל החטאים שאינו מודע להם. כמובן שהחסידים לא יסתירו את ההלכה, וישמרו על ההלכה ועל המנהגים. הסיגוף מוביל לטיהור, אין הגדרה באופן מופשט לגבי הסיגופים, אך ניתן ללמוד מהתיאורים של אותה תקופה מה היה נהוג. היו אלה שאומרים שהנזירות ששלטה בימים אלה השפיעו על החסידים. באווירה זו כשיש שנאה בין נוצרים לבין יהודים חסידים אשכנזיים עד כדי כך שהם מתאבדים כדי לא להתנצר, לא הגיוני שתיאוריה זו נכונה. יש התמסרות טוטאלית אל רצון הבורא, אין סתירה יש המשכיות ויש משפחה. (הם שומרים על ההלכה). זהו עוד פרק בהיסטוריה היהודית. אליעזר נשאר לבד לאחר שמורו נפטר ומעלה הכל על הכתב. קיבל בע"פ אוצר חי של כל המסורות. הכתבים שלו התקבלו בתוך החוגים של המקובלים אך לא הראשונים. אין רצף של חסידות אשכנז אל המקובלים הראשונים. חסידות אשכנז הופסקה, והקבלה התפתחה בתקופה מאוחרת יותר רטרואקטיבית מתוך קבלת החומר. אין לנו הוכחה שאליעזר לימד את ראשון המקובלים. חסידי אשכנז רואים עצמם כהמשך ישיר מן התקופה העתיקה אל האזור הזה. מבחינה ספרותית וגיאוגרפית הם כשומרים של החומר העתיק. ממבט ראיה של מקובלים חסידי אשכנז הם מקובלים. הם רואים את הסוד בכתביו של אליעזר, הוא לא רואה שהוא לא מכנה עצמו מקובל. כל הנתונים שלומדים כאן ממסגרת ההיסטורית -בגישה האקדמית לא קיימת בתוך התודעה של מקובל מגירונה. לכן הוא רואה כל בעל סוד כמקובל. כל בעל מיסטיקה הוא מקובל. האם נמצא שימוש בלשון 10 ספירות אצל אליעזר מוורמס? בוודאי שכן. הוא מכיר את החומר מהמאה ה 3, הוא חי לאחר מכן. השינוי בין מקובל מגירונה לבין אליעזר לגבי ספרות ההיכלות הוא שאליעזר מחזיק בתפיסה ש -10 בתור מספרים ולא מבחינה פילוסופית של תכונות. שתי תפיסות: ספירות= כוח במציאות האלוקית. ספירות= מספר. בחיבור הקבלי הראשון -בספר הבהיר ישנה התייחסות פילוסופית. אצל אליעזר אין תפיסה כזו משום שהוא לא מקובל אלא בעל סוד בחסידות אשכנז. בכל זאת נחשב מקובל אצל המקובלים כי אין להם פירוש אקדמאי כמו שיש לנו היום. הסידור אינו אלא אוסף של תפילות ולא סדר ועד היום משתנה מורידים תפילות, מוסיפים תפילות. החידוש של אלעזר הוא שאין לשנות כלום מהתפילות. החסידים מתחילים לספור אותיות ולספור גימטריות ולהתייחס לסידור כסוד. מכניסים עומק לאותיות. אלעזר כותב מס' ספרים. החיבור הראשון: ספר החכמה ב 1217. לאחר מכן מחבר את המכלול הגדול שלו: ספר סודי רזייא (סודי הסודות). המשחק של הגימטרייה סודי רזייא בגימטרייה 308 = אלעזר= רקח (עוד ספר שלו). לא משתמשים בגימטרייה כדי להמציא מסורת אלא באה לחזק פירוש שכבר קיים. היות שמבינים דבר מסוים נפלא בעיניהם שיוצא בגימטרייה בדיוק אותו דבר

mona