תלמוד וקבלה לכל באי עולם

  [ה ג ] מהקב"ה שהיא הנשמה המבדלת בין האור שהוא יצר הטוב. ובין החושך שהוא יצר הרע.    כמו שאמר הכתוב "ויבדל אלקים בין אור ובין החשך"[1] וכתיב בסמוך "ויקרא אלוהים לאור יום"[2]. פירוש שה צדיקים  ההולכים בדרכי הקב"ה מזהירים כזוהר הרקיע בחצי היום והרשעים שעושים במחשך מעשיהם נאמר עליהם "ורשעים בחשך ידמו"[3] . "ויהי ערב יהי בקר

5             יום אחד"[4]. זהו יסוד אחד. וכוונת הפסוקים הסמוכים לזה לרמוז הרכבת ארבעה יסודות שבזולתם אי אפשר להבראות הבריות לכך כתיב בסמוך "יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים"[5] למי שלקיום הנבראים צריכים שמיםמשונים בטבעם, לרוות הארץ להולידה ולהצמיח צריך מים מתוקים. לקיום דגי הים צריכים מים מלוחים. לכך כתיב  "ויהי מבדיל בין מים למים" בין  מים מתוקים  לבין מים מלוחים.  ובזה נגמרה מלאכתו ויום שני לכך כתיב" ויהי

10      ערב ויהי בקר יום שני"[6] ושני מיני מים נעשו מכוח  הכוכבים והמזלות אשר נתן להם הנהגתם

          לכך כתיב "יהי רקיע בתוך  המים" להורות שלפי   הנהנת הרקיע טבע המים ואחר כך כתיב

          "יקוו המים ותראה היבשה"[7] . לפי שבראות  היבשה הארץ מוכנת להצמיח הפירות . ואמר

           "אל מקום אחד" פי' שלא יהיו  ממי הים סמוכים לארץ הנזרעת שמונעים ממנה הצמיחה כמו

            שאמר הכתוב "ארץ מלחה לא תשב"[8].לכך זרה חכמתו ית' שיהין המים שני מינים

15        מתוקים ומלוחים .ובבת המתיקות הוא הרקיע שהמים עולים מן הים להמטיר על הארץ

           ובעלייתם נמתקו. זהו שאמר הכתוב  "ויהי מבדיל בין מים למים" . זהו שאמר הכתוב "כל הנחלים הולכים אל הים...  אל מקום שהנחלים הולכים"[9]. בכאן רמז שהכל במאמרו יתברך.ובזה תראה שעד עתה היו המים והעפר מחוברים ביחד וגזר הקב"ה שיבדלו זה מזה כדי שתוכל הארץ לעשות פירותיה. וגם וכלו המים להגדיל בריותיהם שבהיות שתיהם  משותפים ומחוברים לא יגדילו בריות ולא נדע יחס הבריות ההם ליסוד שנבראו ממנו , לכן כתיב אחר זה