משפחה -
טופס הכתובה
(עמוד 43)
על פי
הרמב"ם, הלכות
יבום וחליצה
פרק ד הלכה לג
|
כאן יש
לרשום תאריך
מדויק (העדים
החתומים
למטה
מצהירים:
ראינו) איך (שם החתן
ואביו)
אמר ל (שם
הכלה ואביה) הכלה
הבתולה, היי
לי לאישה כדת
משה וישראל ואני,
בעזרת ה',
אעבוד ואכבד
ואכלכל ואזון
ואפרנס
ואכסה אותך
כמנהג אנשים
יהודים
שמכבדים
ומכלכלים
וזנים
ומפרנסים
ומלבישים את
נשותיהם
באמונה. ואתן לך
מוהר
בתולייך, כסף
מאתיים זוז, שהם
מזוזי כסף
(טהור) עשרים
וחמישה הראויים
לך [מן התורה][1]
ומזונך
וכסותך והספקתך
ולבוא אלייך
כדרך כל הארץ. ורצתה (שם הכלה) זו
והייתה
לאישה ל (שם החתן) זה,
ורצה והוסיף
לה תוספת על
עיקר כתובתה
עד לסך הכל
של (סכום
הכתובה
הכולל). וכן אמר
לנו (אומרים
העדים) (שם
החתן)
החתן הזה:
אחריות
כתובה זו
כולה, עיקר
כתובה ונדוניה
ותוספת
הכתובה עם
שאר תנאי
הכתובה, קבלתי
עלי ועל
יורשי אחרי,
ועל כל
המעולה והנחמד
בקניינים שיש
לי תחת השמים,
שקניתי
ושאני עתיד
לקנות מקרקעות
וממטלטלים על גב
קרקעות, וזו
הנדוניה
שהכניסה לו (פירוט
הנדוניה) הכל
נתקבל חתן זה
ובא לידו
ונעשה
ברשותו וזקף
הכל על עצמו
במלווה וחוב. כולם
יהיו אחראים
וערבים
לכתובה זו
כולה, עיקר
ונדוניה
ותוספת
להיפרע מהם בחיי
ואחרי מותי
ואפילו
מגלימתי שעל
כתפי. וקנינו[2]
מ (שם
החתן)
מכל מה שכתוב
ומפורש
למעלה קניין
שלם שלא כאסמכתא[3]
ושלא כטופסי
השטרות[4]
אלא כחוזק
וכחומר כל
שטרי כתובות
הנהוגות בישראל
וכהוגן
וכתיקון
רבותינו ז"ל. וחתמנו
על שטר כתובה
זו בתאריך
הנזכר למעלה
והכל ברור
ותקף וקיים[5]. |
ביום
פלוני וכו' איך
פלוני בן
פלוני אמר
לפלונית בת
פלוני בתולתא
כלתא הוי לי
לאנתו כדת
משה וישראל
ואנא במימרא
דשמיא אפלח
ואוקיר
ואסובר
ואיזון ואפרנס
ואכסי יתיכי
כהלכת
גוברין
יהודאין דמוקרין
ומסוברין
וזנין
ומפרנסין
ומכסין ית
נשיהון
בקושטא. ויהיבנא
ליכי מוהר
בתוליכי כסף
זוזי מאתן
דאינון
מזוזי כספא
עשרין וחמשה דחזו
ליכי
[מדאורייתא]
ומזונייכי
וכסותייכי
וסיפוקייכי
ומיעל עליכי
כאורח כל ארעא. וצביאת
פלונית דא
והות ליה
לאנתו
לפלוני דנא, ורצה
והוסיף לה
תוספת על
עיקר כתובתה
עד משלם כך
וכך וכך אמר
לנא פלוני חתנא
דנא אחריות
כתובה דא
כולה עיקר
ונדוניא ותוספת
עם שאר תנאי
כתובה קבלית
עלי ועל ירתי
בתראי ועל כל
שפר ארג
נכסין
וקנינין
דאית לי תחות
כל שמיא דקנאי
ודעתיד
אנא למקני
ממקרקעי
וממטלטלי אגב
מקרקעי, ודא
נדוניא
דהנעלת ליה
כך וכך הכל
נתקבל חתן זה
ובא לידו
ונעשה
ברשותו וזקף
הכל על עצמו
במלוה ורשו. כולהון
יהון אחראין
וערבאין
לכתובה דא
כולה עיקר
ונדוניא
ותוספת
לאתפרעא
מנהון בחיי
ובתר מותי
ואפילו
מגלימא דעל
כתפאי וקנינן
מפלוני דא
מכל מאי
דכתיב ומפרש
לעיל קנין
שלם דלא
כאסמכתא
ודלא כטופסי דשטרי
אלא כחוזק
וכחומר כל
שטרי כתובות
הנוהגות
בישראל
וכהוגן וכתיקון
רבותינו ז"ל וחתמנו
על שטר כתובה
זו בזמן
הנזכר לעיל והכל
בריר ושריר
וקיים. |
[1] כזכור, יש מחלוקת בשאלה האם הכתובה היא מן התורה או מדרבנן. הרמב"ם סובר שהכתובה היא מדרבנן ועל כן המלה "מדאורייתא" לא קיימת בנוסח המקורי אלא הוספה ע"י מי שסבור כי הכתובה היא מן התורה.
[2] העדים מצהירים שקנו בקניין סודר מן החתן.
[3] אסמכתא – הבטחה שאדם נותן לחברו שאם לא יקיים, ייתן כך וכך. ועל פי ההלכה אסמכתא אינה קונה.
[4] טופסי שטרות – נוסח שטר סטנדרטי שמעתיקים ממנו שטרות אחרים ואין בו ממש.
[5] זהו נוסח מקובל למתן תוקף מחייב בסוף שטר.