משנה

האדם יכול לקדש אישה בעצמו או על ידי שליח.

אישה יכולה לקבל קידושין בעצמה או על ידי שליח.

לאדם מותר לקדש את בתו כשהיא נערה, בעצמו או על ידי שליח.

מתני'.

האיש מקדש בו ובשלוחו.

האשה מתקדשת בה ובשלוחה.

האיש מקדש את בתו כשהיא נערה, בו ובשלוחו.

גמרא

שואלת הגמרא: השתא=כעת, כשאני יודע שאדם יכול לקדש באמצעות שליח, האם יש לנו צורך שהמשנה תציין כי אדם יכול לקדש בעצמו=בו מיבעיא?

אומר רב יוסף: מצוה לקדש אישה בעצמו יותר מאשר על ידי שליח.

מביאה הגמרא שתי דוגמאות: רב ספרא היה חורך את ראש הבהמה בעצמו לכבוד שבת, ורבא היה ממליח את הדג בעצמו לכבוד שבת, למרות שיכלו לעשות זאת על ידי אחרים.

גמ'.

השתא בשלוחו מקדש, בו מיבעיא?

אמר רב יוסף: מצוה בו יותר מבשלוחו;

כי הא דרב ספרא מחריך רישא,

רבא מלח שיבוטא.

איכא דאמרי=יש האומרים: בכך יש גם כן איסור, כלומר, בקידושין על ידי שליח יש גם צד של איסור כמו שאמר רב יהודה בשם רב.

שאמר רב יהודה בשם רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה (ימאס בה) עליו, והתורה אמרה "ואהבת לריעך כמוך" כלומר אסור לאדם לשאת אישה שאין הוא אוהב אותה.

איכא דאמרי: בהא איסורא נמי אית בה,

כדרב יהודה אמר רב,

דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: (ויקרא יט) "ואהבת לרעך כמוך".

לכן מסיבה הגמרא את דברי רב יוסף להלכה השניה במשנה. האישה מתקדשת בעצמה ועל ידי שליח.

ושוב אותה שאלה ואותה תשובה.

אבל, מוסיפה הגמרא, בדבר זה אין איסור, כלומר אין איסור לאישה להינשא בטרם תראה את החתן,

כמו שאמר ריש לקיש.

שאמר ריש לקיש: טוב לשבת בשניים מאשר לשבת לבד. (טב=טוב, למיתב=לשבת טן=גוף, דו=שניים, ארמלו=באלמנות(לבד)

וכי איתמר דרב יוסף - אסיפא איתמר: האשה מתקדשת בה ובשלוחה; השתא בשלוחה מיקדשא, בה מיבעיא? אמר רב יוסף: מצוה בה יותר מבשלוחה; כי הא דרב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא;

אבל בהא איסורא לית בה,

כדר"ל,

דאמר ר"ל: טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו.

ציטוט מהמשנה: האיש מקדש את בתו כשהיא נערה.

מדייקת הגמרא מלשון המשנה כי מדובר כאן על נערה דווקא, ולא על ילדה קטנה.

מציינת הגמרא כי הלכה זו מסייעת לרב,

שאמר רב יהודה בשם רב ואולי היה זה רבי אלעזר, שאמר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה.

האיש מקדש את בתו כשהיא נערה.

כשהיא נערה אין, כשהיא קטנה לא;

מסייע ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר:

אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה.