קידושין כט  ע"ב  (עמ' 14 בחוברת)

תוספות ד"ה הא לן והא להו

הערות

1

הא לן והא להו - פירש בקונטרס:

"בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטל עליהם נושא אשה דהוה ליה בלא הרהור ואח"כ לומד תורה

הא להו לבני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו כל צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו"

קונטרס - כינוי לפירוש רש"י

רש"י אומר כי שמואל דיבר לן (לנו) לבני בבל, מאחר והם למדו את משניות התנאים בא"י ולכן הם צריכים להינשא תחילה כי אין הם צריכים לדאוג לפרנסה ועל מנת שיחיו בלי הרהורי חטא

ואילו רבי יוחנן דיבר להו (להם)לבני א"י, מאחר והם לומדים קרוב לביתם ואם הם יהיו נשואים לא יוכלו להיפנות ללימודים עם "רחיים בצווארם".

2

א

ב

וקשה לרבנו תם:

דמשמע דקאמר שמואל:

דנושא אשה תחלה כדי להיות בלא הרהור 

ומוקי לה למילתיה בבני בבל

אם כן אכתי איכא הרהור,

כיון שהולכים ללמוד חוץ למקומן.

ועוד קשה:

אחר שנשא אשה היאך יצא חוץ למקומו ללמוד והלא הוא צריך לחזור אחר מזונות אשתו ובניו

רבנו יעקב תם נכדו של רש"י מקשה על סבו:

המשמעות של מה שאמר רב יהודה בשם שמואל היא - שאדם נושא אישה תחילה על מנת לחיות ללא הרהורי חטא

ורש"י מעמיד את האמירה הזו על בני בבל

אך עדיין קיים הרהור של חטא אצל התלמידים

כיון שהם הולכים ללמוד רחוק ממקום מגוריהם.

ורבנו תם מקשה קושיה נוספת:

איך יתכן שאדם יתחתן ויעזוב את אשתו וילדיו, הרי הוא אמור לדאוג לפרנסתם?

3

ובפרק קמא דגיטין (דף ו:) אשכחן

דשלח רבי אביתר: בני אדם הבאים משם לכאן הם מקיימין בעצמן ויתנו את הילד בזונה (עבור מזונות) ואת הילדה מכרו ביין

פירוש שצריכין בניו ובנותיו להתמשכן בעבור מזונותיהן

משמע שאין עושים יפה שהולכים ללמוד חוץ למקומן

(התוספות מביאים חיזוק ממקום אחר בתלמוד)

בפרק א' של מסכת גיטין  (דף ו' עמוד ב') למדנו

כי רבי אביתר שלח מכתב בו הוא מגנה את אלה שנוטשים את משפחותיהם בבבל ועולים לארץ, והוא קורא עליהם את הפסוק מיואל ד,ג, "ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו"

מכאן מבין רבנו תם שאין זה נאה לעזוב את הנשים ולצאת ללמוד במקום מרוחק.

4

א

ב

על כן נראה לר"ת איפכא (הפוך)

דר' יוחנן דאמר ריחים בצוארו ויעסוק בתורה

לבני בבל דיבר שאינו יכול להניח אשתו וילך וילמוד תורה

ועוד שהם עניים

ושמואל דאמר נושא אשה תחלה, לבני ארץ ישראל אמר. שיכולים ללמוד במקומם, וגם הם עשירים וטוב לו שישא אשה וילמוד תורה בטהרה

מדברים אלה נראה לרבנו תם כי פירוש הנכון הוא הפוך! (כלומר הוא חולק על רש"י וטוען כי רבי יוחנן מדבר לבני בבל ואילו רב יהודה בשם שמואל מדבר לבני ארץ ישראל)

שרבי יוחנן כאשר אמר -  רחיים בצווארו ויעסוק בתורה? פסק זאת לבני בבל שלא יניחו את נשותיהם וילכו ללמוד תורה אלא שקודם ילמדו תורה ואחר כך יתחתנו

ובנוסף לסיבה זו (של ההרהור) קיימת סיבה נוספת מדוע עליהם להינשא תחילה - כיוון שבני בבל עניים הם ואינם יכולים ללמוד בלא דאגת פרנסה

ורב יהודה בשם שמואל אמר את דבריו, שקודם צריך לשאת אישה - לבני ארץ ישראל, שהם לומדים קרוב לביתם, ובנוסף על כך הם עשירים ולכן הם יכולים להינשא וללמוד תורה בלי הרהורי חטא ובלא דאגות פרנסה.

5

ומיהו (אבל) פעמים שגם בני א"י היו יוצאים חוץ למקומם לבבל ללמוד תורה אלא רובם היו לומדים במקומם

ואין תימה (תמיהה) אם שמואל שהיה מבני בבל דמורה (שמורה הלכה) לבני א"י שהיו לפניו תלמידים מבני א"י שהיה מדבר להם ור' יוחנן אע"פ שהיה מא"י היה מדבר לתלמידים שלפניו מבבל.

כאן שואלים התוספות שתי שאלות המקשות על ההסבר החדש.

א. האם לא יתכן מצב שבני א"י ילמדו בבבל?

ועונים - אמנם זו תופעה קיימת אך היא שולית בכמותה.

ב.. האם אין זה תמוה כי שמואל  ורב יהודה הבבליים ידברו לאנשי ארץ ישראל ואילו רבי יוחנן מטבריה ידבר לאנשי בבל?

התשובה - לא אין זה תמוה כיון שידוע  לנו כי היו תלמידים מא"י שלמדו בבבל אצל שמואל, והיו בבליים שבאו ללמוד תורה בארץ ישראל אצל רבי יוחנן.

האמוראים החולקים

הדעות

נימוקי החולקים

רש"י

תוספות - רבנו תם

רב יהודה בשם שמואל

(מבבל)

קודם נישואין

אח"כ לימוד תורה

אין

ההלכה - לבני בבל

נימוקיו:

א. בני בבל לומדים בא"י ולכן אין להם דאגות פרנסה

ב. מאחר וכבר נישאו לא יהיו להם הרהורים

ההלכה - לבני א"י

נימוקיו:

א. הם לומדים קרוב לבית ולכן יוכלו לראות את נשותיהם ולהימנע מהרהורים

ב. הם עשירים ולכן לא תהינה להם דאגות פרנסה

רבי יוחנן

(מארץ ישראל)

קודם לימוד תורה ואח"כ נישואין

רחיים בצווארו ויעסוק בתורה?

ההלכה - לבני א"י

נימוקו:

בני א"י לומדים קרוב לביתם ואם יינשאו הם יצטרכו לפרנס את משפחתם

ההלכה - לבני בבל

נימוקיו:

א. אם יעזבו את נשותיהם עדיין יהיו להם הרהורי חטא

ב. הם עניים ומשפחתם עלולה לסבול חרפת רעב (כמוכח ממסכת גיטין)